|
עמוק בלב היער יש גזע עץ חלול אחד. זהו מקום משכנה של אלוה – הפיה אותה אוהבים כל דרי היער. אלוה אוהבת לחולל ולרקוד: באביב היא מעירה את פרחי הכלנית, בסתיו היא רוקדת את מחול העלים הזהבים, בחורף את רקוד פתית השלג, ורק בקיץ לא נותר לה די זמן לריקודים. המון דברים קורים ביער והיא צריכה להכיר את כולם! הצפרים אוהבות אותה מכיוון שהיא תמיד ממהרת להשיב ביצה שנפלה מהקן ובכך מַצילה את הגוזל הַקטן ומרגיעה את אמו הַדואגת. יום אחד מצאה אלוה את ביצת השמש והרפתקה מפלאה החלה. אלזה בסקאו ראתה את הַספור בעיני רוחה וברוב כשרון כתבה וצירה אותו. מעניין אם בלבה התנגן שירו של ביאליק: "מעבר לים מעבר לים, התדעו צפרים הדרך לשם?..." ואולי ביאליק בשוררו חשב על הספור הזה? בכל אופן, נדמה ששניהם שאבו השראתם ממקור אחד המוצא את דרכו אל מוקירי האגדות. כריכה: כריכה קשה עמודים: יצא לאור: בשבדית בשנת 1932 ובעברית בשנת 2007 ספרים הוצאה:משכן ספרים |