גדלה עם הדודות
אלזה נולדה ב 11 בפברואר 1874 בצד הדרומי של שטוקהולם, אך ילדת-החורף הייתה
ילדת-קיץ בלבבה, ובספריה הקיץ הוא העונה הדומיננטית. פעם אמרה: "מַדּוּעַ
יֵשׁ תָּמִיד תְּמוּנוֹת שֶׁל חֹרֶף? הַרְבֵּה יוֹתֵר נֶחְמָד לְהִסְתַּכֵּל
בַּחֹרֶף עַל תְּמוּנוֹת שֶׁל קַיִץ". (הקיץ של שבדיה ירוק יותר...)
גן העדן הקיצי של ילדותה נמצא בחווה ליד האגם אוטראן. שם בלתה עם משפחתה:
אמה אוגוסטה, אביה ברנט, ארבע אחיותיה הצעירות ממנה ואחיה הבכור, בחופשות
הקיץ. אביה הגיע לשבדיה מנורווגיה ושם משפחתם היה מרטמן. ברנט מרטמן היה
אדם חזק, שופע חום ואוהב מעשי קונדס שהיו מהולים במנות גדושות של טוב לב.
בעבור אלזה גילם אביה את הצחוק וההנאה שבחיים, והיא אהבה אותו בכל לב. כשהייתה
בת 15, חלה לפתע בדלקת ריאות ומת בהותירו את אמה לבדה עם |
ששת ילדיהם. המצב
הכלכלי הדרדר ואוגוסטה מרטמן לא יכלה עוד לשאת בנטל לבדה. על כן עברה להתגורר
בבית בסטורגאטן שטוקהולם ביחד עם אחיה ושתיים מאחיותיה הלא נשואים אשר ניהלו
משק בית משותף. אוגוסטה שלחה את בנה הבכור האנס להתגורר בביתו של אחד מאחיה
המבוגרים ממנה וחמש הבנות הצטרפו אל אמן. כך גדלה אלזה עם אמה, דודותיה אמיליה
וברטה ודודה יוגן. ארבעה מבוגרים: שלוש נשים וגבר אחד יצרו בית לכמה ילדים,
וכאן מקורו של הסיפור "דּוֹדָה גְרִין, דּוֹדָה לַבֵנְדֶר וְדוֹד בְּלוּ".
שמש צוחקת ובכי במסתרים
אלזה מרטמן גדלה באווירה חיונית, ליברלית ואמנותית בניגוד מוחלט לאווירה
ששררה בבית-משפחתו של בעלה לעתיד לבוא. נתנאל בסקאו גדל במשפחת כמורה מחמירה
ודקדקנית. הם נפגשו כאשר אלזה |
|
