אך למרות שהפריעו לה לפעמים, היו הילדים הדבר החשוב והאהוב ביותר בחייה; "בכל שנה נולד ספר ובכל שנה נולד ילד", תיארה את הריתמוס של ראשית ימי המשפחה.

הילדים והפרחים היו לה ההשראה
הילדים גם שימשו כמודל לציוריה. לפיטר מתוך "פִּטֵּר בְּאֶרֶץ גַּרְגְּרֵי הַיַּעַר" כמו גם לקריסטופר מתוך "עֵת הָאָסִיף שֶׁל קְרִיסְטוֹפֶר" ושאר הילדים בספריה היה בסיס במציאות. ומכיוון שלא היו בנות במשפחת בסקאו, הרי שהבנים היו המודל גם לאביר האירוס וגם לבת הדרדר הכחול היפה ב"חֲגִיגַת הַפְּרָחִים".

ילדים וטבע היו המקורות מהם שאבה השראה. העצים והפרחים היו חבריה והיא היטיבה להכירם. כבר בילדותה המוקדמת הייתה אלזה מפליגה במסעות לבדה ומבלה
זמן רב בהתבוננות בכלנית הכחולה המבשרת את בוא האביב, או בחבצלות העמק הנאוות של ראשית הקיץ. בשל כך קראו לה קרובי משפחתה "הנסיכה", אך לימודי השדה הללו השתלמו היטב. במשך הזמן רכשה ידע רב בבוטניקה ומעולם לא איבדה את יכולתה לראות את העולם מנקודת מבטו של ילד.

"בְּמַאֲמָצִים רַבִּים, תִּכְנוּן וַהֲכָנוֹת, אֶפְשָׁר לָקַחַת אֶת הַיְלָדִים לְיוֹם טִיּוּל בְּגַּן הַחַיּוֹת כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ דֻבּים וּזְאֵבִים. אֲבָל כְּשֶׁרוֹאִים שֶׁהֵם נִרְגָּשִׁים וְאֵינָם חֲדֵלִים לְהִתְלַהֵב מֵהָאֶבֶן הַקְּטַנָּה שֶׁמָּצְאוּ בְּצַד הַשְּׁבִיל, אוֹ שֶׁהֵם מְדַבְּרִים עִם פָּרַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ קְטַנָּה הַמְּטַיֶּלֶת עַל רֶשֶׁת כְּלוּבוֹ שֶׁל הַזְּאֵב וְשׁוּם דָּבָר אַחֵר לֹא מְעַנְיֵן אוֹתָם, מְבִינִים שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה בְּאוֹתָהּ הַמִּדָּה לְהִשָּׁאֵר בַּבַּיִת. גַּם בַּגִּנָּה שֶׁלָּנוּ יֵשׁ אֲבָנִים וְחִפּוּשִׁיוֹת". כך אמרה אלזה בסקאו וציירה חרקים ויערות, ואל בין עצי היער הכניסה את האגדה; היא אכלסה את היער בפיות, גמדים, טרולים ואלוות (מין