"בְּכָל מְצִיאוּת שֶׁהִיא אֶפְשָׁר לִמְצֹא רַעֲיוֹנוֹת לְסִפּוּרֵי אַגָּדָה. בְּכָל אֲשֶׁר תֵּפֶן יִנְעֲצוּ הֵן בְּךָ אֶת מַבָּטָן הַמְּחַיֵּךְ וְיִרְמְזוּ כְּמוֹ יְלָדִים מְשַׂחֲקִים: "בּוֹא, אַל תִּתְעַצֵּל וּתְפֹס אוֹתִי!" הֵן קוֹרְאוֹת. "לֹא עַכְשָׁיו, אֵין לִי פְּנַאי", אַתָּה מֵשִׁיב שֶׁאַתָּה הֲרֵי אָדָם בּוֹגֵר וְאַחֲרָאִי, צָרִיךְ לַעֲסֹק בְּעִנְיָנִים חֲשׁוּבִים בַּבַּיִת, בָּעֲבוֹדָה, בְּחִנּוּךְ הַיְלָדִים. "וַהֲרֵי יֵשׁ סֵדֶר עֲדִיפוּת!" אַתָּה חוֹשֵׁב... אֲבָל הָאַגָּדוֹת מְחַיְּכוֹת וּמְפַתּוֹת אוֹתְךָ וּבְלֹא שֶׁתָּחוּשׁ הִנַּה נָפַלְתָּ בָּרֶשֶׁת..."
אלזה בסקאו בראיון משנת 1920
 |