כל יפי העולם, מלמטה

מאת יעל דר

סיפורה של ישישונת קטנטונת; פיטר בארץ גרגרי היער; ילדי היער; חגיגת הפרחים; ביצת השמש

אלזה בסקאו. תירגמה מאנגלית: ליאת זינגר. הוצאת משכן ספרים, עמ' לא ממוספרים, לא צוין מחיר (הספרים אינם נמצאים ברוב חנויות הספרים. ניתן להזמין מההוצאה: 052-2522140,04-6712238)

בעשור האחרון נוהה ספרות הילדים הישראלית אחר "הישן והטוב", ולקלאסיקה הלאומית היתה עדנה שלא נראתה כמותה בזכות הוצאות חדשות ומחודשות של טקסטים נפלאים, שרבים מהם שכבו להם שנים רבות במחסנים ללא דורש. ברוח הגלובליזציה, המשיכה החדשה הזאת לסיפור העבר הקאנוני לילדים פונה גם החוצה, אל תרבויות אחרות.

כך קורה למעשה דבר והיפוכו: באמצעות הגדרת ה"קלאסיקה שלנו" מנסה התרבות הישראלית להתכנס, להגדיר ולתחום את גבולותיו של המכנה המשותף של הילד הלאומי; ובחשיפתו של אותו ילד לקלאסיקה של אחרים יש משום ניסיון להיפתח ולהרחיב את המכנה התרבותי המשותף הזה לכאורה לכל ילד-באשר-הוא. הבחירה שלנו לאילו מנכסי צאן הברזל של אותה תרבות זרה נחשוף את הילדים היא עניין מרתק בפני עצמו.

לא קשה לנחש, לדוגמה, מדוע מבול התרגומים לעברית מתוך הקאנון האמריקאי לילדים חורג מכל פרופורציה בהשוואה לתרגומי הקלאסיקה לילדים מצרפתית, ספרדית, ערבית או יפאנית. הבחירה במי להיות ולמי להיפתח מצמצמת ומדירה לא פחות משהיא פותחת צוהר.

הזדמנות נדירה ומתגמלת להציץ לאחת מספרויות הילדים המשפיעות באירופה - ספרות הילדים השוודית - נפלה לאחרונה בחלקו של הקורא הישראלי באמצעות מפעל תרגום אישי של ליאת זינגר. זינגר לקחה על עצמה לתרגם ולהוציא לאור בהוצאה פרטית חמישה מתוך עשרות ספריה של אחת מחלוצות ספר-התמונות השוודי, אלזה בסקאו (1874-1953), שכתבה ואיירה כ-30 ספרי ילדים בסוף המאה ה-19 ובעשורים הראשונים של המאה ה-20. רבים מהם עדיין מודפסים ונמכרים בשוודיה גם היום כקלאסיקה.

סגנון הכתיבה הרומנטי של בסקאו ואיוריה בצבעי מים, שכוללים קישוטיות של אר-נובו לצד ריאליזם כמעט "מדעי", נחשבים לפורצי דרך בתולדות ספרות הילדים השוודית. במאה ה-19 נטתה ספרות הילדים השוודית לייבא ספרות מבחוץ, ובסקאו היא מהראשונים שיצרו ספרות מקור לילדים. גם בכתיבתה - הנותנת דרור לדמיון ולהנאה ומדגישה את הזיקה הבלתי-אמצעית של ילדים לטבע - היא נחשבת לחלוצת הכתיבה המודרנית לילדים, ולמי שחילצה את ספרות הילדים השוודית ממסורת של כתיבה דידקטית נוקשה. בעיני בסקאו יש בילד טוב ונדיבות כלפי הסובב אותו, שמחת חיים ויצירה, ואת אלה צריך לשמר ולחגוג, ולא לרמוס ולדכא דרך הכתיבה המחנכת.

חמשת ספריה של בסקאו שתורגמו לעברית כוללים את ספרה הראשון, "סיפורה של ישישונת קטנטונת", שראה אור בשוודיה ב-1897 ומיועד לפעוטות בני שנה-שנתיים; ואת הספר שהביא לפרסומה כמה שנים לאחר מכן, ב-1901, "פיטר בארץ גרגרי היער". בספר זה ובשלושת הנוספים שתורגמו לעברית - "ילדי היער", "ביצת השמש" ו"חגיגת הפרחים" - יש הרבה כדי ללמד על תפיסת הילד הרומנטית, ועל האופן שבו הרומנטיקה מיקמה את הילד ביחס למבוגר. בכולם מתואר יתרונו של הילד דווקא בהיותו קטן, בעובדה שטרם בגר.

כריית האוזן הרומנטית לסוד הילדות באה לידי ביטוי בכל ספריה של בסקאו באמצעות מזעור הילדים, גיבורי הספרים, כך שיוכלו להתאחד עם הטבע, לראות ולחוות אותו "בגובה העיניים". ממש כמו הילדים בתוך הסיפור, מוזמנים גם המבוגרים שמחוצה לו לחוות מעט מן היתרון הזה מתוך הקשבה והתקרבות למבט הילדי.

"פיטר בארץ גרגרי היער" מספר על הילד פיטר, שהולך ליער ללקט גרגרי יער ליום הולדתה של אמו. החיפוש נכשל, ופיטר המתוסכל מתיישב על גזע עץ ופורץ בבכי. מלך גרגרי היער הזערורי נחלץ לעזרתו, ממזער את פיטר באמצעות מטה קסמים ולוקח אותו לממלכת האוכמניות לפגוש את שבעת בניו הזעירים. יחד הם מבלים בנעימים במשחק, בליקוט (משום שכולם זערוריים מדובר למעשה בקטיף אוכמניות, כמו מעץ), ובהתפעלות מיפי הטבע ומבעלי החיים (חלזונות, פרפרים, עכברים וכו'). כל אלה נראים גדולים ומפעימים מהפרספקטיבה הנמוכה החדשה, הפרספקטיבה הילדית שהרומנטיקה של המאה ה-19 היללה וערגה אליה כאל גן עדן אבוד.

בסוף הסיפור משוגר פיטר חזרה לעולם הרגיל, לישיבה על גזע העץ, ולמרגלותיו שתי סלסילות מלאות גרגירי יער. כשאמו שואלת אותו מהיכן כל אלה מניד פיטר בראשו ושותק. את הסוד הזה הוא שומר לעצמו. לו ולשאר הילדים, כמובן.

המבט המונמך והמוקטן, המעצים את המבט הילדי, מתקיים גם בשאר הספרים: ב"ילדי היער" מתוארת שגרת חייהם של ארבעת ילדיו של איש היער, ילדים קטנטנים בגודל פטרייה; הספר "חגיגת הפרחים" מספר על ליסה הקטנה שזוכה להציץ בחגיגת הפרחים המסורתית, הנערכת בכל שנה בלילה הארוך ביותר. גם הפעם הדבר מתרחש באמצעות קסם. במקרה זה, בעזרתה הנדיבה של פיית ליל הקיץ, המטפטפת מי פרג קסומים לתוך עיניה של ליסה והופכת אותה לרואה-ואינה-נראית; ובספר "ביצת השמש" מתוארת פיית יער קטנה, המוצאת תפוז וסבורה שזוהי ביצה שהטילה השמש, ושיש להשיבה לאמה.

הקטנה זו של הילדים בספרות שיועדה להם אינה ייחודית לבסקאו. ברוח התפיסה הרומנטית של הילדות הרבתה ספרות הילדים של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 לעשות זאת. מבין המוכרים ביותר הוא כמובן ספרה של סלמה לגרלף הפינית-שוודית, "הרפתקאותיו של נילס הולגרסן" (1906-1907). ספר זה, שנכתב במקורו כספר גיאוגרפיה, העניק לגיבורו הזעיר, נילס, מבט על נופי המולדת ממעוף הציפור, כשהוא טס על גבם של אווזי בר. הספר זיכה כזכור את לגרלף בפרס נובל לספרות, הראשון שהוענק לאשה.

ספרים נהדרים אלה של תחילת המאה ה-20 הזמינו את המבוגרים, לראשונה בתולדות הכתיבה הספרותית לילדים, לוותר על השררה הפואטית המוקנית להם כמחנכים, ולתקשר עם הילדים "בגובה העיניים". מה שנחשב "גובה עיניים" השתנה כמובן עם הזמן, והיום עלולה כתיבתה של בסקאו להיחשב מגוננת ואף פטרונית מעט. עם זאת, עצם האתגר שהיא ורעיה הציבו לפני הכותבים לילדים - לראות ולהראות את יפי העולם "מלמטה" - עדיין מתניע את היצירה הספרותית לילדים.



 דף הבית |  משכן ספרים |  אלזה בסקאו |  ספרי ילדים |  ספרים למבוגרים |  אודות הספרים |  תרומה לקהילה |  מחירים ומבצעים |  מאמרים |  צור קשר |  מפת האתר